ירושלמי- נעימות בין דעות שונות

"הֵ?ם הַֽמְדַבְּרִים?"

בימים אלו מתארגנים במדינתנו לקראת בניית ההנהגה במדינה. תנועות מגוונות בעם קמות ודורשות את מקומם. מתנהלים דיונים, הן בין אנשי הציבור והן בתוך הציבור.

הגמרא (בבלי סנהדרין כד) אומרת: "אמר רבי אושעיא: מאי דכתיב 'ואקח לי (את) שני מקלות לאחד קראתי נועם ולאחד קראתי חובלים'? – 'נועם' אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל, שמנעימין זה לזה בהלכה, 'חובלים' אלו תלמידי חכמים שבבבל, שמחבלים זה לזה בהלכה".

דעות שונות יכולות להיות בבחינת "מחבלים זה לזה", או "מנעימים זה לזה".

בשני התלמודים מספרים על כך שרבן גמליאל נשיא ישראל ציער את רבי יהושע באופן קיצוני, ועל כך הדיחוהו מנשיאותו.
כשהבין רבן גמליאל את טעותו, הלך ובקש ממנו מחילה ופיוס. האם הסכים רבי יהושע להתפייס?
בבבלי אומרים (ברכות כח): "אמר לו (רבן גמליאל לרבי יהושע): נעניתי לך! (= דיברתי מולך יותר מדי) מחול לי! לא אשגח ביה. (= רבי יהושע לא הסכים למחול. אמר לו רבן גמליאל:) עשה בשביל כבוד אבא! פייס (= הסכים רבי יהושע להתפייס)."
זאת אומרת שרבי יהושע לא הסכים למחול לרבן גמליאל, ורק מפני כבוד שושלת הנשיאות המיוחסת להלל הזקן ולדוד המלך, הסכים רבי יהושע למחול ולאפשר את חזרתו של רבן גמליאל לנשיאות.
אבל בירושלמי (שם ד א): "אמר לו: נעניתי לך! ושלחון גבי רבי אלעזר בן עזריה חד קצר". [= ושלחו אצל רבי אלעזר בן עזריה כובס אחד, כדי להודיעו שרבן גמליאל חוזר לנשיאותו]
בירושלמי רבי יהושע מחל לו מיד. ויש להוסיף, שלא כתוב שרבן גמליאל אמר "מחול לי", וגם לא כתוב שרבי יהושע "פייס". זאת אומרת, שכיון שניכר שרבן גמליאל הבין את המסר, באמרו "נעניתי לך", כלומר הגזמתי, ברור מאליו שיש כאן פיוס, וניתן להחזיר את רבן גמליאל לנשיאותו.

הנעימות בין דעות שונות, נובעת מסגולתה של ארץ ישראל. הרב קוק (אגרת צו): "בארץ ישראל הרוח הכללי, השופע בנועם והולך ומתפשט, הוא הרודד את הפרטים, הוא המרחיב את ההלכות, הכל מלמעלה למטה. מה שא"כ בחו"ל. רוח כללי קדוש אי אפשר לשאוף באויר טמא ועל אדמה טמאה".

שנזכה להידבק בדרכם של חכמי ארץ ישראל, "לַחֲז?וֹת בְּנֹעַם".